סבא ומחלת הסוכרת

סבא אברהם נפטר לפני קצת יותר מחודש ימים, כמעט בהגיעו לגיל 88. דתי מאמין שעזב עם אשתו לידיה וילדיו את שערי תוניסיה לאחר המלחמה. הדת היהודית והתרבות התוניסאית נכחו בכל: במנהגי החגים, באוכל, בשפה הערבית-תוניסאית שדיברו בה בבית, ובנושא שלימים נקשרתי אליו יותר מכל והוא- הריפוי המסורתי. סבא בימיו האחרונים לקה בסרטן בלבלב, כנראה בעקבות מחלת סוכרת ממושכת שממנה סבל שנים רבות. חילבה הוא היה נוהג לשתות מידי בוקר לאחר שהיה משרה את הזרעים במים לילה שלם, כדי לנסות ולהיטיב עם רמת הסוכר בדמו. מחקר שהתבצע בפקולטה לחקלאות, בה למדתי, אף הוכיח כי חילבה מאזנת את רמת הסוכר בדם.

בחזרתי ממרוקו, חודש ימים בדיוק לפני פטירתו של סבי, רגליו התנפחו והליכתו הייתה קשה. עיסינו את רגליו במשחה מחוממת משמן זית עם צמחי מרפא (ממוצרי "אוליב") להקלה על זרימת הדם, וכן מידי בוקר וערב טבלנו את רגליו באמבט מים פושרים עם מלח גס, כרבע שעה, להוריד את מידת הנפיחות. סבא היה מאוד אופטימי ונשארתי מספר ימים לצידו. סיפרתי לו כי במרוקו, בשוק "חובוס" שבקזבלנקה, משתמשים בצמחים ובעלי חיים לרפואה, ושם ראיתי עלוקות רפואיות. הוא סיפר כי בהיותו בתוניס, אימו חלתה גם כן בסוכרת, וכילד הוא היה לוקח את העלוקות ומצמיד לה אותן לרגליה, ובתום השימוש בעלוקה, הוא היה מניח אותה לצד גחלים לוחשות והעלוקה הייתה יורקת את הדם שהיא הקיזה לצד הגחלים. כך הוא היה עושה שימוש רב פעמי בעלוקות מבלי להרגן ומטפל בה במסירות רבה.

                                     שורשים של סירה קוצנית

סוכרת היא מחלה נפוצה באוכלוסייה הישראלית. לרוב היא מלווה ברמה גבוהה של שומנים בדם (כי כאשר סוכר מצטבר ולא מתפרק בדם הוא הופך לשומנים) ובלחץ דם גבוה. תרופה מסורתית ידועה לטיפול בסוכרת היא הסירה הקוצנית. המורה שלי לקבלה, החכם אמנון גרוס, מספר כי כשחלה בסוכרת ישב בספריה של עין כרם באוניברסיטה העברית בירושלים, וחקר כיצד עליו להתמודד עם המחלה. ממחקרים הוא למד, כי מחודש אפריל עד אוגוסט (בעיקר בעונת הקיץ) עליו לצאת לשדה ולעקור סירות קוצניות, כדי להשתמש בשורשים שלה כתרופה. הסירה הקוצנית היא שיח שנאחז בחוזקה בקרקע ונפוץ מאוד באזורינו. אמנון היה עוקר את השיחים עם בנו ומשתמש בקליפה החיצונית של השורשים לעשיית מירתח. לאלו מבינינו שלא יצאו לשדה לעקור סירות קוצניות, קיימים צמחי מרפא אחרים שמורידים את רמת הסוכר בדם כעלי זית, שניתן למצוא אותם כמעט בכל אזור בארצנו. בקליניקה שלי באמירים אני רוקחת חליטה ממספר צמחים של הגליל להורדת רמת הסוכר בדם (שגם אותה סבא שלי ניסה והיא אכן השפיעה עליו לחיוב), אולם מוטב כי אדם ידאג לבריאותו בטרם יחלה (כדברי הרמב"ם). אדם צריך לדעת איך לחיות: מה לאכול, כיצד להירגע מהמתח בחיי היום יום, מה מיטיב עם גופו ונפשו, כדי שהצמחים בשילוב אופטימאלי עם אורח חיים מאוזן יטיבו עימו וירפאוהו.