לפני כשנתיים ערכתי מסע במזרח הרחוק. כשהתחלתי את הטרק המפורסם, שנקרא "אנאפורנה" הייתי לבדי בכפר קטן למרגלות ההימלאיה. לא ידעתי לאן אני הולכת והייתי מוכנה להתחיל את הטרק בשעת לילה מאוחרת. הייתה לי תחושת בטן שמשהו לא בסדר בבית ועזבתי את קטמאנדו אל עבר היערות של אזור אנאפורנה. מסתבר שבאותו הלילה סבתי לידיה נפטרה. הסימן שבישר לי את מותה היה תעופת גחליליות בחשיכה של ההימלאיה.
שלשום, יצאתי לחצר שלי באמירים וראיתי על קיר האבן נקודות ירוקות נוצצות. אחרי בדיקה לאור נר גיליתי גחליליות יפייפיות. לקחתי את המצלמה והתמונה שקיבלתי ללא פלש הייתה ריקוד אהבה של שתי ישויות טבע ירקרקות. בתמונה עם הפלש צילמתי את הגחלילית במאורתה. מסתבר, כי הגחליליות הנקבות נייחות והן מפיקות את הצבע הזרחני הירוק מקצה בטנן למשיכת בני זוג, בעוד הזכרים מאותתים חזרה לנקבות במעופם. ריקוד האהבה הוא הסמל של האיחוד הזוויגי.
הבנתי כי זהו מסר מנשמתה של סבתי, על כי לא הזכרתי אותה כלל בבלוג שלי...
למעשה סבתא שלי הייתה "רופאת השבט" אמיתית. תמיד חיוך היה נסוך על פניה והיא הייתה שלווה ומלאת חסד. מספרים כי בקבוק עראק היה מונח לה מתחת לזרועתה והיא הייתה מרפאת איתו כמעט כל מחלה. לצערי רק בשנים האחרונות כשהתחלתי להתעסק ברפואה מסורתית הבנתי את גדולתה בעולם הצמחים. זכור לי כי בוקר אחד סבתא בקשה ממני שאקנה דבלים ושומר לשם הכנת עראק. קניתי 2 ק"ג דבלים (תאנים יבשות) ואניס (בטעות במקום שומר). סבתי לקחה את סיר הקוסקוס המפורסם שלה, אשר מורכב משני סירים כאשר הסיר העליון מחורר בתחתיתו. בסיר התחתון היא שמה את הדבלים והאניס עם מים וסוכר. עליו היא הרכיבה את הסיר העליון המחורר ובו הניחה צלוחית קטנה במרכז. היא כיסתה את הסיר עם המכסה בצידו ההופכי ואחרי הרתיחה בישלה כארבע שעות על אש קטנה (מסתבר, כי פירוש השם עראק בערבית הוא הזעה, מה שמרמז על תהליך הזיקוק שיצרנו שמזכיר הזעה וכי משפחות רבות בתוניס נהגו לייצר עארק בייתי). הבית התמלא בריח משכר של עראק, כאשר אט אט זלגו טיפות של אלכוהול לתוך הצלוחית שבסיר.
לא הצלחנו להפיק עראק חזק מספיק, אולם הכיף שבהכנה המשותפת והזיקוק הבייתי הייתה חוויה בלתי נשכחת בשבילי. לבסוף עירבבתי את האלכוהול שהפקנו במיץ התאנים המבושלות מהסיר התחתון והתקבל משקה תאנים טבעי אלכוהולי בריח אניס... למי שרוצה לנסות להכין עראק בבית אני ממליצה לקנות 4 ק"ג של דבלים ושומר עם קצת מים בסיר וסוכר ועם הרבה סבלנות ואהבה. אוהבת אותך סבתא ותודה שהזכרת לי שאת עדיין כאן. אורית.