יופי מדברי

ביום רביעי שעבר, בטרם ביקור המטיילים בשמורות בחג הפסח, יצאתי לדרכי לתור אחר צמחים מדבריים למרפא. במדבר הצמחים מסתגלים לתנאים קיצוניים מה שמחזק את תכונותיהם למרפא, מאכל, תבלין ובושם. דרך בית שאן וכביש הבקעה המדהים בעושר צמחי הבר המשכתי לכיוון עין גדי. עין גדי היא נווה מדבר יפייפה, אשר בו גידלו עוד בתקופות קדומות צמחי בושם כמור ולבונה לקטורת ולרפואה. היום, ניתן לבקר כאן בגן הבוטני שעשיר בצמחים מדבריים מקומיים וגם כאלו אשר מיובאים מארצות מדבריות אחרות.

הלבונה (משמאל) עשירה בשרף ריחני אשר משמש כקטורת לטיהור בארצות רחוקות כמרוקו (מימין- צלמתי בשווקים במראקש)

בחום קיבל את פני אדון יהודה, אשר מכיר כמעט כל שיח ועץ באזור. כבכל נווה מדבר ישנם עצי תמר עם פירות משובחים למאכל ולא במקרה כינויו הוא עץ החיים, משום שכל חלקי העץ משמשים את האדם. יהודה משבח באבקת הפרחים הזכריים לחיזוק מערכת החיסון ולטיפול בעקרות. כפית אבקה מידי בוקר או עם הארוחה והאדם מקבל את חיוניותו מחדש. יהודה מוסיף בחיוך, כי אבקת הפרחים מזכירה ריח מוכר של פוריות זכרית, מה שמעיד על תכונותיו של התמר. ואם אנחנו כבר בענייני פוריות, אז מאפריקה הרחוקה הגיע לעין-גדי עץ הבאובב ששמו הולך לפניו. זהו עץ שגדל בקצב מהיר ואכילת ציפת פירותיו מגבירה את החשק המיני. והפלא ופלא, פירות הבאובב בצורת עובר אדם...

אבקני פרח התמר (מימין) ופרי הבאובב בידו של יהודה (משמאל)

ומתחת לעצי התמר, במטע של יהודה, גדלים סמוך אחד לשני, שני צמחי מרפא ריחניים לתה מדברי. הכוכב הריחני, שריחו מזכיר אפרסק וצמח הפרעושית גלונית (...ישנה אמונה הטוענת כי ריחו העז של הצמח מרחיק פרעושים) אשר בעלי פריחה צהבהבה יפייפיה. שניהם משמשים לטיפול בכאבי בטן ובמיחושי קיבה אחרים.

פרעושית גלונית (מימין) וכוכב ריחני (משמאל)


בשבועות האחרונים הרגשתי כי מברשת השיניים הסינטטית כבר לא מתאימה לי לצחצוח השיניים ולכן החלטתי לחפש לה תחליף הולם טבעי. עוד במרוקו, גיליתי כי מוכרים בשווקים בקזבלנקה ענפי "סוואק" לצחצוח שיניים. מוחמד הנביא, בכבודו ובעצמו, צחצח את שיניו בענפי עץ זה ומאז הוא נחשב כקדוש למוסלמים. שמו העברי "סלבדורה פרסית" וניתן למצוא אותו בשפע בעין-גדי ובאזור ים-המלח. צחצוח עם ענף סוואק בשילוב האבקה לצחצוח שיניים שלי מבית " אוליב" (שעשויה על טהרת צמחי בר ומינראלים מהארץ) שומרים על שיניים חזקות ולבנות ועל חניכיים בריאות :)

יהודה מתענג על צחצוח בענף הסוואק (למעלה), אבקה לצחצוח שיניים מבית "אוליב" (מימין) וענפי סוואק בשווקים (משמאל- צלמתי בקזאבלנקה)













ואם כבר מדברים על מרוקו, מסתבר כי מרוקו דומה מאוד לארצנו באקלים ובתצורת הנוף. הצפון (אזור שפשאוון) דומה לגליל שרווי במטעי זיתים, אלות ומחטניים. במערב (באזור מוגדור) נמצא האוקינוס האטלנטי, אשר מזכיר את אזור שפלת החוף והים התיכון. שם לאורך האוקינוס, גדל עץ מיוחד במינו, שמפליא ועולה על עץ הזית בייחודיות השמן שמפיקים מזרעיו. זהו עץ הארגן, אשר העזים עולות על ענפיו, אוכלות מפירותיו ולאחר האכילה הן יורקות את הפרי. המרוקאיות הכפריות אוספות את הפרי (בו נשאר הגרעין הרך) ובטחינה ידנית בשיטה מסורתית מפיקות את שמן הארגן, אשר נודע בתכולת הוויטמינים שלו למאכל ומרפא. עץ הארגן עשה עלייה לארץ, ויהודה הראה לי כי אף מגדלים אותו בעין -גדי.

פירות הארגן שדומים לשל הזית (משמאל), עץ הארגן המרוקאי (מימין) וסרטון קצר על הפקת שמן ארגן בשיטה מסורתית (למטה: צלמתי במרוקו)

וכשהתארחתי אצל בדואיים במדבר סהרה שבמרוקו, גיליתי כי צמח החינה או הכופר מהווה גידול חקלאי מדברי חשוב לצד מיני התמר. עוד בשיר השירים הכופר מוזכר כגידול מקומי בעין-גדי: " אשכול הכופר, דודי לי בכרמי עין-גדי". את החינה בארץ מכירים מטקס החינה המרוקאי המסורתי שנערך טרם הנישואין, בו מפיקים צבע מעלי החינה, איתו מורחים את כפות ידיהם של החתן והכלה כסימן למזל. ברחבי מרוקו (בערים גדולות כפאס ומאראקש) הנשים מעטרות את ידיהן בציורי החינה. אף הבחנתי במסעי בהודו, כי גם שם מושרש המנהג להתייפות בעיטורי חינה ואף לצבוע את השיער באדום/שחור שהוא צבע החינה הטבעי, שמבריא ומחזק את שורשי השיער.

עיטורי חינה (למעלה: צלמתי בדלהי שבהודו), מטעי התמר והחינה של עלי במדבר סהרה (ימין ושמאל: צלמתי בזאגורה שבמרוקו) ושיח חינה בעין-גדי (במרכז)

כל מי שמטייל במדבר בוודאי נתקל לא פעם בעץ בעל פירות נפוחים מלאי אוויר. צמח זה מכונה "תפוח סדום". מספרים, כי ברוב כעסו של האל על אנשי סדום הרעים והחטאים הפך את עצי התפוחים שהניבו פירות עסיסיים ומתוקים לפירות חלולים ורעילים. השם האחר לצמח הוא "פתילת המדבר גדולה", על כי בתקופת המשנה הכינו פתיליות לנרות שמן מציציות הזרעים. במדבר סהרה במרוקו הצמח נפוץ מאוד ומכונה "תורזה". המדריך המרוקאי סיפר, כי שרף הצמח מסוגל לגרום לעיוורון, אולם מצד שני הוא בעל יכולות ריפוי לטיפול ביבלות. קליפת העץ שעוונית ויהודה מעין-גדי חתך לי חלק ממנה והראה כי ניתן להשתמש בה להכנת מצופים וזה כנראה היה שימושה בתקופות קדומות.

יהודה מחזיק בידיו ציצית שיער (מימין למעלה), קליפת שעם הגזע (משמאל), שרף העץ הלבן (מימין) ופתילת המדבר הגדולה (למטה משמאל: צלמתי במדבר סהרה)













יופי מדברי אמיתי לכדתי במצלמתי כאשר הבחנתי בבדואי צעיר מקומי, עלם חמודות בעל עיניים ירוקות, יפות וחודרות אל הנשמה, ביום שטוף שמש במדבר סהרה שבמרוקו